זה פשוט מאוד, אנחנו מפרסמים אתכם, מחפשי העבודה, בקרב קהילת אנשי קשר שאספנו וטיפחנו לאורך השנים, ושאנחנו ממשיכים לאסוף ולטפח מדי יום ביומו. באופן כזה, קורות החיים שלכם זוכים לחשיפה מטורפת ובהתאם לעקרון חוק המספרים הגדולים, אנחנו בטוחים שתמצאו את העבודה אותה אתם מחפשים בזמן הקצר ביותר!
אנחנו לא מפרסמים משרות, אנחנו מפרסמים טאלנטים. לפני הפרסום אנחנו מוודאים שקורות החיים והמכתב המקדים שלכם מדויקים ולא רק מבטאים את מה שאתם מחפשים, אלא
אנחנו מבלים את מרבית זמננו בעבודה: 9 שעות עבודה, 8 שעות שינה ושעתיים נסיעות – מה שמותיר לנו 7 שעות במקרה הטוב לחברים ומשפחה.
חישוב פשוט שרק מחזק את מה שאנחנו כבר יודעים מזמן: את רוב הזמן שלנו אנחנו מבלים בעבודה.
כאן נשאלת השאלה – מה אנחנו עושים עם הזמן הזה?
כולנו משקיעים זמן רב ומשאבים ב"נטוורקינג" – החל ממחשבה ותכנון, דרך פעילות ברשתות החברתיות ועד מינגלינג, כנסים ועוד.
כאן נשאלת השאלה – האם זה אפקטיבי?
התשובה הקצרה: כן ולא.
במקום לייצר רשת קשרים – הכירו אנשים ויצרו חברויות.
עפ"י סקר של חברת סינריון, 75% מהחברות משתמשות ברשתות חברתיות לשם גיוס עובדים, מה שאומר שמרבית המשרות נמצאות מחוץ לידיהן של חברות ההשמה.
אז כיצד מחפשי עבודה מגיעים למשרות האלה? באמצעות נטוורקינג.
מזל טוב – צלחתם את השלב הראשוני של סינון קורות החיים והצלחתם להרשים באמצעות הרקע המקצועי שלכם.
אתם כבר יודעים (פחות או יותר) איך להגיע מוכנים לראיון עבודה ואפילו כבר שיפצתם וליטשתם את פרופיל הלינקדין שלכם.
עדין – הטלפון לא מצלצל? אז מה חסר?
בתור אנשים עובדים, מחפשי עבודה ושמתקיימים בעולם העסקי – כולנו מכירים את הרגע הזה שבו אדם זר מגיש לנו חתיכת קרטון מעוצבת עם לוגו מספר טלפון וכתובת דוא"ל..
ומה אנחנו עושים עם זה? לרוב – משליכים לפח האשפה הקרוב, לפעמים – שומרים בארנק עד שמנקים אותו…
במקרה הטוב – אנחנו שומרים את פרטי האדם במכשיר הסלולארי שלנו לפני שנשליך את הכרטיס.
ואז, אחרי תקופה, כשאנחנו מעוניינים ליצור איתו קשר – מה עושים?
ובכן… אני מוצאת אותו בלינקדאין, פייסבוק או שולחת לו מייל…
אז איך, בימינו, בונים רשת קשרים אפקטיבית ומה התפקיד של כרטיס ביקור?
יש לכם חשבון לינקדאין הכולל את הפרופיל המקצועי שלכם? 
הכנסתם תמונה ייצוגית והגדלתם את רשת החברים?
אתם בכיוון נכון לפרופיל לינקדאין אטרקטיבי ויעיל.
אז מה עכשיו? זה הזמן לליטושים אחרונים.
כולנו מכירות (ואני מקווה שגם מכירים) את מצבן של נשים בעולם העבודה בכלל ובעולם ההיי-טק בפרט. כולנו מכירות מושגים כמו מיתוס השוויון ותקרת הזכוכית. באופן כללי – אני אישה ולכן פוטנציאל ההשתכרות שלי נמוך יותר. בואו נוסיף לזה את ההקשר ההיי-טקיסטי ונראה שנשים מתמודדות מול גברים על אותן משרות במקצועות שבהם המגדר הדומיננטי הוא הגברי.
כל יום מגיעים אליי מחפשי עבודה בשלבים שונים של תהליך החיפוש. אני שומעת המון סיפורים ובעצם נחשפת לעולם ומלואו של תהליכי חיפוש עבודה. דבר אחד חוזר על עצמו אצל כולם: חיפוש עבודה לוקח זמן.
ובכן רבותי מהפך- לינקדאין עקף את אולג'ובס.
על פי גוגל טרנדס, ב-2011 לינקדאין הפך לאתר הנפוץ ביותר לחיפוש עבודה !
לפי הגרף עושה רושם שהוא ימשיך להגדיל את הפער… תוסיפו לכך את העובדה שאולג'ובס עוסקים בכל סוגי המשרות ולינקדאין בעיקר בתחום ההייטק ותקבלו הפרש די מוחץ לטובת לינקדאין.
עכשיו גם אפשר להבין מדוע יותר ויותר חברות עוברות לפרסם במדיה החברתית … (ואיך זה שצוקרברג שווה 50 מיליארד) .