"אני שולח קו"ח אבל לא חוזרים אליי – זה בגלל החגים"; "הפסקתי לשלוח, אחזור לחפש אחרי החג"; "יש חגים – אין גיוסים עכשיו אז אין טעם"… כל יום בחודשים האחרונים אני שומעת דברי תבוסה שכאלה. מחפשי-עבודה יקרים, איפה תחושת המטרה שלכם? איפה הדרייב?
כבר אמצע אוקטובר, רוב החגים כבר מאחורינו ואני לא יכולה שלא להרהר בהלך הרוח הכללי שהקיף אותנו בחודשיים האחרונים. באופן כללי עושה רושם שתקופת חגים גורמת לאנשים – מחפשי עבודה מחד ומעסיקים מאידך, להיכנס למעיין מצב מנומנם של חוסר פרודוקטיביות. המצב לא לגמרי ברור לי ובהחלט מכעיס אותי – במיוחד ככל שמדובר במחפשי-העבודה. מי אמר שלא מגייסים?? מי אמר שאנשים לא עובדים?? ממתי קיומו של חג גורם לתרדמת של שוק?? נראה לי שאני יודעת את התשובה לשאלה הזו… הוא לא!!!
למען האמת, גם אני – בתור מחפשת עבודה הפגנתי גישה דומה בתקופת החגים. ההרגשה הכללית שסבבה אותי הייתה רחוקה מאקטיבית לגבי קידום חיפוש העבודה שלי. היום, לעומת זאת, אני רואה את מחפשי-העבודה שלי בתהליך שלהם. אני רואה שהם מגיעים לראיונות ומתקדמים – כן כן, גם בתקופה הזו! אני רואה את חלקם מוצאים עבודה – כן כן, גם ב"חגים".
אני מביטה בסביבה החברתית שלי ואני רואה את כולם עובדים. מביטה בסביבת העבודה שלי ורואה שכל המשרדים פעילים. יותר מזה – אחת מחברות התוכנה הגדולות בארץ מתעתדת להוציא בשבוע הבא כל יום מכרז אחר. אז מה? אלה סימנים של שוק ישן?
חברים – אתם מחפשים עבודה? אתם רוצים לעבוד?
אם התשובה לא חד-משמעית – תחשבו על זה, תמרחו עם זה ותגיעו להחלטה כשאתם מוכנים (אולי גם תגיעו אליי). אם התשובה היא "כן" – הרשו לי לשאול… למה אתם מחכים?!? לא, לא להפסיק לשלוח קו"ח. לא, לא להיכנס למצב מנומנם של יאוש. לא להתעלם מטלפונים ובטח ובטח שלא לענות לשיחות בעייפות או בזלזול. נכון, לא אעמיד פנים שחודשי החגים לא משפיעים גם עליי אבל גם לא אעמיד פנים שזה בסדר להתייאש או להתנמנם בשל כך.
בקיצור – הפעילו קשרים, שלחו קו"ח, תגיעו לראיונות ויאללה – לעבודה!
2 תגובות לפוסט